שלו ואח' נ' ג'ובאני יבוא ושיווק רהיטים בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

תביעה זו הוגשה על ידי התובעים כנגד שני נתבעים. הנתבעת מס. 1 היא מי שמכרה לה את הרהיטים נשוא התביעה, והנתבעת מס. 2 היא יבואן הרהיטים.

בשלב מסויים לאחר הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה מצידה של הנתבעת 1, ואכן בקשתם התקבלה וביום 18.11.09 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת 1 לפיו עליה לשלם לתובעים סך של 23,500 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמו כן הוצאות אגרת בית המשפט והוצאות נוספות בסך 1000 ש"ח.

נתבעת מס. 1 הגישה בקשה לביטול פסק דין זה וביום 30.12.09 הורה סגן הנשיא, השופט גולדס כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 1,000 ש"ח עד ליום 18.1.10 יבוטל פסק הדין. מאז, לא נעשה דבר על ידי הנתבעת מס. 1 לא שולמו ההוצאות כפי שהוחלט, ואף לא הוגש כתב הגנה ועל כן פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת 1 ביום 18.11.09 יעמוד בתוקפו ואין עוד לעכב את הליכי הוצאה לפועל בשלו.

עומדת תביעת התובעים כנגד הנתבעת מס. 2 שהיא כאמור יבואן הרהיטים. לטענת התובעים הם הזמינו ביום 1.9.08 מאת הנתבעת מס. 1 סלון לביתם כאשר הוסכם שזמן ההספקה יהיה בין 60-90 ימים ולקראת סוף תקופה זו הובהר להם כי בשל תקלה לא נקלטה ההזמנה ולכן יש לבצע הזמנה מחדש. נציג של הנתבעת 2 הסביר להם כי בשל תקלה טכנית לא נקלטה ההזמנה במחשב של החברה באיטליה ולכן יש לבצע הזמנה מחדש ועליהם להמתין שוב תקופה זהה לזו שנקבעה מלכתחילה. סוף דבר סופק הסלון ביום 19.4.09 , אלא שאז התברר להם כי מדובר בסלון אחר מזה שסברו שיסופק להם.

התובעים הדגישו את עגמת הנפש שנגרמה להם הן בשל כך והן בשל העיכוב בהספקת הסלון והן לגבי תקופת העיכוב הנוספות. לטענתן נציג הנתבעת 2 הודיע להם ביום 20.3.09 כי הסלון יסופק ביום 1.4.09 והגם שהיה בכך חריגה מעבר למוסכם הם ניאותו לכך. קודם למועד זה הודע להם נציג נתבעת 2 כי השולחן יסופק ביום 2.4.09 והכורסאות יסופקו ביום 7.4.09 יום לפני ערב חג הפסח.

התובעים המתינו להספקה כאמור, אולם משהגיעו כורסאות הסלון התברר כי הכורסא הגדולה הגיעה ללא רגלים תואמות ולא ניתן להתקינה. לא היה מנוס אלא להחזירה.

בבוקרו של ערב חג הפסח הגיע נציג של הנתבעות עם סלון חדש ואז התברר כי מדובר בסלון משומש ועל כן הם לא ניאותו לקבלו.

כך שבערב חג הפסח נותרו התובעים עם מערכת סלון חלקית בלבד.

רק ביום 21.4.09 סופק להם הסלון במלואו אלא שאז העלתה בדיקה של הכורסא כי יש בה פגמים שכן הגובה בה היה לא אחיד , המילוי היה חלקי, התפרים לקויים והעור אינו מתוח. נציג הנתבעת 2 סירב לקחת את הכורסא בחזרה והובטח כי ישלח מן דהוא לבדוק אותה. ואכן נמצא כי בכורסא זו יש פגמים ולאחר מכן הם מציינים כי היה משא ומתן עם הנתבעת מס. 1 להחלפת הסלון אך סוף דבר הדבר לא הסתייע.

כאמור, העניין לגבי נתבעת מס. 1 הוכרע.

הנתבעת 2 טוענת כי למעשה אין כל קשר חוזי או אחר בינה לבין התובעים וכי היא מכרה את הריהוט לנתבעת 1 ונאותה לתת שירות לתובעים לפנים משורת הדין. עוד טענה הנתבעת 2 כי פריט הריהוט אשר הוזמן על ידי התובעים הוא חריג ויוצר בתהליך חריג ועל כן התעכב ביצוע ההזמנה.

בכתב ההגנה מפרטת הנתבעת 2 כיצד הבהירה זאת לנתבעת מס. 1 ואיך היתה מגעים עם החברה באיטליה ורק לאחר תקופה ממושכת התקבל האישור לביצוע ההזמנה החריגה. ככל הנראה לאור משבר אמון בין התובעים לנתבעת 1 נתבקשה היא עצמה להודיע לתובעים על האיחור בהזמנה למרות שאין לה כל חבות כלפיהם. הנתבעת 2 מכחישה את כל הפגמים להם טוענים התובעים ולטעמה מדובר בהתנהגות טבעית של העור וכיוצ"ב ולכל היותר מדובר בתפר, פגם זעום, שניתן לתיקון במקום.

סוף דבר סבורה הנתבעת 2 כי כל טענותיהם על התובעים להעביר לנתבעת 1.

אכן, מירב האחריות למחדלים שנפלו בעניין זה נופלת לפתחה של הנתבעת מס' 1. יחד עם זאת, אין לפטור את הנתבעת 2 מאחריות משני היבטים. גם לנתבעת 2 חלק מסוים בעיכוב הגדול שחל באספקת הריהוט. בין אם נתבקשה לעשות כן, ע"י הנתבעת 1 ובין אם מטעמים אחרים, הרי שהנתבעת 2 היא שהודיעה לתובעים על העיכוב שיחול באספקה ואף בלוח זמנים זה לא עמדה.

כמו כן, לא יכול להיות חולק כי ליבואן הרהיטים יש חלק מסויים, גם באחריות באשר לפגמים שנפלו בריהוט.

קיבלתי לעניין זה את עדותם של התובעים ואת גרסתם ולמעשה גם הנתבעת 2 אינה מכחישה כי נפלו פגמים מסוימים, הגם שהיא מכחישה פגמים אחרים.

מצאתי לקבל את התביעה, גם באשר לנתבעת 2 ולחייב אותה בסכום כולל, באשר לחלקה בפרשה זו, בסך של 5,000 ש"ח.

יצויין, כי חיוב זה הוא ביחד ולחוד עם נתבעת 1 והיה ויגבו התובעים את מלוא הקבוע בפסק הדין נגד הנתבעת 1, יקוזזו הסכומים בהתאם.

סכום ישולם עד יום 5.7.10 שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.